יום שבת, 29 בדצמבר 2012

בלי התנהגות בחירות אי אפשר...

בחירות בפתח.
התנהגות פשוטה- לקיחת פתק אחד ביד, מתוך כמה אפשרויות, הכנסת פתק למעטפה ולקופסת הקלפי.
ומה שולט בהתנהגות זו?
כמובן , ניתן לחשוב ש"מחשבות" אמונות, ערכים , תחזיות ועוד דברים קובעים מה נעשה, והכל בהתאם למה ש"בראש שלנו".
אבל אנשי ה"קמפיינים" יודעים שמה שקובע זה דווקא גירויים בסביבה, עם התניות של ערך שלילי או חיובי לאותם גירויים.
אז אנחנו מוצפים במלל וגירויים חזותיים שנועדו לגרום להצמדת ערך חיובי או שלילי, משיכה או דחיה, כלפי אדם , קבוצה, תכנית פעולה.
בקיצור- עושים לנו התניות מכוונות, כך שכשנדרש לתת את קולנו באותה התנהגות פשוטה- נגיב על פי רצונם שלהם. לא באמת על פי "רצוננו שלנו."
ומבט בוחן מגלה עד כמה תגובת האנשים היא על פי אותו מטען התניות שנוצר.
ובכל זאת, זו הדרך שתקבע מי יהיה בכנסת , אילו חוקים יחוקקו שם, ואיזו ממשלה תוקם, ובמידה מסויימת מה יקרה כאן בעתיד.
אז גם אם ההתנהגות היא "רגשית" ביסודה- לכו עם ההרגשה שלכם, והצביעו.
הצביעו ABA......



יום שישי, 21 בדצמבר 2012

המגד ליפקין

בשנת 1972 הייתי חייל צעיר באימון מתקדם, בגדוד 50, נחל מוצנח, בבסיס שליד בית לחם. והמג"ד היה אמנון ליפקין, לפני שהיה לליפקין שחק.
באותו זמן הייתי אני מושפע עד מאד מהגישה הפילוסופית נגד אלימות, וכנדרשנו שוב ושוב להתאמן בלוחמת ח"יר, פנים אל פנים, עם ירי אל הדמויות שלפנינו, ונעיצת כידונים בסופה של הסתערות ירי....הגעתי למחשבה שזה ממש לא בשבילי. לא שהכרזתי על פציפיזם, אבל חשבתי שנכון יותר שאני אהיה בין אלו שתורמים את תרומתם המלחמתית מרחוק. אולי באש תותחים ארוכי טווח, ולא בהתסערויות אלימות.....
החלטתי לבקש העברה לחיל אחר. אפילו יהיה בכך עזיבה של שאר החברה בגרעין לפארן. יהיה מה שיהיה! להיות ישר עם אמונתי. אבל בשביל זה צריך לבקש. אז ביקשתי מהמ"כ (מפקד הכיתה שלי) שיבקש לי שיחת מ"מ. והוא אמר שדבר כזה צריך לבקש מהמ"פ. ומפקד הפלוגה אמר שצריך לבקש שיחת מג"ד. בסופה של שרשרת הבקשות התקבלה בקשתי לשיחת מג"ד. נכנסתי ללשכתו (בערך הפעם היחידה בגדוד שיצא לי לראותו פנים אל פנים). ולאחר הצדעה כנדרש, התבקשתי להסביר את בקשתי. את המילים שאמרתי אני ואמר הוא אינני זוכר, אבל לאחר שהסברתי אני את בקשתי, אמר הוא בערך כך: "בן צבי, עכשיו שכבר אמרת ובטאת את עמדתך, אתה מבין שאתה יכול להשאר בגדוד, ואתה חוזר לפלוגה וממשיך כמו שצריך. לא עובר לשום חיל אחר. משוחרר"! וכך עשיתי. והוא אמנם הבין, מה שלמדתי אחר כך גם בתאוריה,  שעצם הביטוי יכול לפעמים להספיק לאדם. התנהגות וורבאלית צריכה להשמע, אבל הקשר בינה לבין התנהגות בשטח הוא חלקי בהחלט....
אז הנה גם לי הזדמנה הזדמנות לחוות את חכמתו של מי שהיה אז רק מג"ד צעיר.
יהי זכרו ברוך.

ואם טוב בעיניכם- העבירו לחבריכם ברשת הצעה להרשם, ולהרחיב את חוג הקוראים כאן...
שלכם
 מיכאלי 

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

להשלמת הבלוג- הנה התמונה

ועכשיו ברור למה גרף מצטבר יותר מעניין ומועיל? הרגיל משעמם ואינו עוזר מספיק. השני מראה איך האור הולך וגדל ומה סהכ הנרות בחג....
חג שמח

גורלו של הגרף המצטבר

היו זמנים, שגרפים מצטברים היו שם דבר וחידוש חשוב בניתוח התנהגות. סקינר טען שהם הם שאיפשרו לו לעלות על החוקיות של שינויים בהתנהגות בעקבות שינויים בסביבה.
הזמנים האלו עברו. כבר אין כאלו באף מאמר המתפרסם בג'ורנאלים של המאה הזו.
ואני מתפלא על כך.
בגרף מצטבר אפשר לראות מיד גם את התדירות ומגמתה (לפי השיפוע, ולא רק לפי הערכים שמשמאל בגרף רגיל), גם את סה"כ הארועים שהיו.
אבל את הנעשה אין להשיב כנראה, ומדענים בני זמננו נטשו זאת.
אולי עוד תבא לכך עדנה מאוחרת.
ואנסה לצרף אחד בהמשך, זה קצת מורכב....
והגרף הכי נחמד זה הגרף המצטבר של נרות חנוכה. מכיוון שכל יום מדליקים יותר זה שיפוע של עקומה הנעשית תלולה יותר ויותר- והיום תוספת של שבעה נרות!!
חג שמח

יום שישי, 7 בדצמבר 2012

לחנוכה משפחתי וחגיגי

השבוע הביאו לומדי/ות המסלול לניתוח התנהגות הצעותיהם לנושאים לעבודת הגמר.
שמחתי לשמוע לא מעט שבוחרות ליצור שינוי התנהגות במשפחה, עם ילדיהם שלהם, אפילו עם בן זוגן.
חשוב וטוב ללמוד ניתוח התנהגות לא רק בהקשר של בעיות התנהגות אצל אחרים, מחוץ לבית, עם אוכלוסיות מיוחדות או תלמידים מתקשים, אלא לללמוד להסתכל על היום יום שלנו, בבתינו ומשפחתנו באותן עיניים.
אחת הביאה מטרה: שביתי בת החמש תסדר את החדר שלה. מטרה כה חשובה! מיד הסכמתי ובלבד שתעביר לי את הפתרון, גם אצלנו יש שני חדרים כאלו הסובלים מאי סדר תהומי מרבית הימים.....הרבה אחרי גיל חמש.
אחרת רוצה להביא לבילוי זמן משותף משפחתי, כי אין כמעט פעילות בה כולם עסוקים יחד ומתקשרים יחד. וכן, זו מטרה נפלאה. כולנו נשמח אם יהיה לנו קצת יותר זמן בו כולם עושים משהו משותף. בואו נצא לטיולים, בואו נשחק מונופול כמו פעם? בואו נשב יחד ונפתור תשבצים בלי להדליק את הטלביזיה. כיום, גם ברגעי המשפחה, זה או זו דבוקים למכשיר החדיש שלהם ומצ'וטטים עם חבורתם בלי סוף. כמעט ולא נמצא את עצמנו עסוקים כמשפחה יחדיו, הורים וילדיהם,  בהכנת הארוחה כמבצע משותף. במבצע גינון בגינת הבית. וודאי לא בעבודה משותפת בשדה....
ויש מי שבחרה לשנות את התפריט של בן או בת, שאינם אוכלים מספיק פרות וירקות, או לא רוצים לאכול מהבשר שאמא מכינה.....את אלו לא קיבלתי. כי אמנם גם זו התנהגות מאד מטרידה הורים רבים מדי. אבל תפריט התזונה מושפע מדברים רבים ושונים כמו רגישויות תחושתיות לטעמים ריחות ומרקמים, וממה שיש בבית בשפע, ומה שאוכלים בחוץ, כך שלא נתנפל על משימות כאלו בשלב זה של הלימוד.
אבל הנה ראינו , הכל סביבנו התנהגות.
ונסיים בהתנהגות קבוצתית רבת שנים, נדליק נרות יחד ונשיר משירי החג. ובין האהובים עלי: "אנו נושאים לפידים....נס לא קרה לנו,פך שמן לא מצאנו, בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור!!!"