לחנוכה משפחתי וחגיגי

השבוע הביאו לומדי/ות המסלול לניתוח התנהגות הצעותיהם לנושאים לעבודת הגמר.
שמחתי לשמוע לא מעט שבוחרות ליצור שינוי התנהגות במשפחה, עם ילדיהם שלהם, אפילו עם בן זוגן.
חשוב וטוב ללמוד ניתוח התנהגות לא רק בהקשר של בעיות התנהגות אצל אחרים, מחוץ לבית, עם אוכלוסיות מיוחדות או תלמידים מתקשים, אלא לללמוד להסתכל על היום יום שלנו, בבתינו ומשפחתנו באותן עיניים.
אחת הביאה מטרה: שביתי בת החמש תסדר את החדר שלה. מטרה כה חשובה! מיד הסכמתי ובלבד שתעביר לי את הפתרון, גם אצלנו יש שני חדרים כאלו הסובלים מאי סדר תהומי מרבית הימים.....הרבה אחרי גיל חמש.
אחרת רוצה להביא לבילוי זמן משותף משפחתי, כי אין כמעט פעילות בה כולם עסוקים יחד ומתקשרים יחד. וכן, זו מטרה נפלאה. כולנו נשמח אם יהיה לנו קצת יותר זמן בו כולם עושים משהו משותף. בואו נצא לטיולים, בואו נשחק מונופול כמו פעם? בואו נשב יחד ונפתור תשבצים בלי להדליק את הטלביזיה. כיום, גם ברגעי המשפחה, זה או זו דבוקים למכשיר החדיש שלהם ומצ'וטטים עם חבורתם בלי סוף. כמעט ולא נמצא את עצמנו עסוקים כמשפחה יחדיו, הורים וילדיהם,  בהכנת הארוחה כמבצע משותף. במבצע גינון בגינת הבית. וודאי לא בעבודה משותפת בשדה....
ויש מי שבחרה לשנות את התפריט של בן או בת, שאינם אוכלים מספיק פרות וירקות, או לא רוצים לאכול מהבשר שאמא מכינה.....את אלו לא קיבלתי. כי אמנם גם זו התנהגות מאד מטרידה הורים רבים מדי. אבל תפריט התזונה מושפע מדברים רבים ושונים כמו רגישויות תחושתיות לטעמים ריחות ומרקמים, וממה שיש בבית בשפע, ומה שאוכלים בחוץ, כך שלא נתנפל על משימות כאלו בשלב זה של הלימוד.
אבל הנה ראינו , הכל סביבנו התנהגות.
ונסיים בהתנהגות קבוצתית רבת שנים, נדליק נרות יחד ונשיר משירי החג. ובין האהובים עלי: "אנו נושאים לפידים....נס לא קרה לנו,פך שמן לא מצאנו, בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור!!!"

התנהגויות מלחמה ושביתת נשק

יש להודות על האמת- אין לנו, כמנתחי התנהגות, כלי ניתוח, ניבוי והשפעה, טובים יותר מאשר למדעים אחרים, על התנהגות האדם והחברה בעניין זה של מלחמה. לא נוכל כנראה לתרום להבנה מדוע צד אחד מחליט לירות על אזרחים, או צד אחר נמנע מלהכנס ללחימה קרקעית, אך מחסל כל דבר מהאוויר. כל נגיעה שלנו בתחום הרי היא מתחום הפילוסופיה של ההתנהגות.
אבל עניין אחר הוא היכולת להשפיע על המוני בני אדם להתנהג כך או אחרת במצב של איום. היו כמה פעולות שנעשו להשגת השפעה רחבת היקף (בטלביזיה למשל) על התנהגות בזמן אזעקות, וגם היתה לכך כנראה השפעה- ואמנם רבים ניצלו מפגיעה. אך בתחום הזה יש מקום לעשות הרבה יותר. להדריך את הציבור, כולל חיילים באימונים ובהמתנה על הגבול (כאלו שספגו פגיעות),  בדרכים שיגרמו להתנהגות נכונה ומצילת חיים, (גם כאשר ישנו פיתוי כזה לראות או לצלם ירוטים). וכן ניתן לבצע חינוך המוני לאופנים בהם יש להרגיע ילדים ובוגרים שנכנסים לחרדה. לא רק נפגעי חרדה מסביבת הנפילות צריכים טיפול- גם כל הורה ובן משפחה יכול וצריך לדעת על הליכים פשוטים שמקלים תסמיני חרדה, ולהעניק אותם לנפגעי חרדה, כאלו שהפגיעה בהם היא ברמה לא אקוטית, אך כזו שתטריד אותם זמן ארוך. לא ראיתי שהיו הדרכות כאלו באמצעי התקשורת, וכדאי להתכונן לכך לפעמים הבאות. בתחום הזה מנתחי התנהגות צריכים לחבור לפסיכולוגים ולצאת עם ערכות התערבות יעילות. עוד נזדקק להם, לצערנו.
אז שיהיה לנו שבוע שקט, ונקווה שהפעם הבאה  רחוקה יותר ממה שנראה עכשיו.
ופריימריס מוצלחים לכולם.
מיכאל

ניתוח התנהגות ועברית

התרגלנו לדבר ניתוח התנהגות בעברית. כבר מלמדים כאן כמה עשורים ניתוח התנהגות בעברית. אומרים חיזוק ומחזק, גירוי שולט והכללת גירוי, הכחדה והתנהגות אופרנטית.....
ובכל זאת, כשאנחנו עומדים לפני אתגר שהולך להתממש, של בחינת הסמכה למנתחי התנהגות בעברית, מתברר שהשפה כאן בכלל לא אחידה ומובנת.
אנו עובדים על מונחים אחידים, ומתברר שלגבי עשרות רבות מתוך המאות שקיימים באנגלית, יש התלבטויות רבות. לא רק שיש מושגים שלא תורגמו, גם על  המתורגמים אין הסכמה. האם חיזוק מבחין או מבדיל, האם תלויות או התליות. רשימה ארוכה.
בסופו של דבר תהיה רשימה מתורגמת, אבל נזכור ששפה זה עניין משתנה , וגם באנגלית ישנם, היו ויהיו שינויים. יקראו לדבר אחרת ממה שקוראים עכשיו.
וחלק מהדברים ישארו לא מתורגמים. העברית מלאה מילים כאלו שלא עוברתו כבר לפני אלפי שנים, ונשארו מילים מארמית, ויוונית ומצרית. אז חלק ישארו בלאטינית או אנגלית.
למשל, מה שעשיתי כאן זו התנהגות וורבאלית, אולי יותר טוב מלקרא לכך התנהגות מילולית.....
שבוע טוב

התחלות

השבוע התחילה שנת לימודים נוספת במכללה, במסלול לניתוח התנהגות. ובין הלומדות המתחילות נמצאת גם ב'. מבני ברק.
לפני שנים  הרבה, אולי כבר 15 שנה, היה היתה אחותו של ילד, הראשון בבני ברק שטופל בגישה ההתנהגותית. כמנחה הייתי מגיע לשם כל שבוע. ואותה ילדה שפגשתי אז כאחות, הנה היא היום, אחרי מסלול ארוך של עבודה בגני תקשורת, עוברת מתפקיד סייעת, לגננת שניה ועכשיו גננת (וכמובן גם הקימה משפחה בעצמה)- ומגיעה למסלול ההכשרה של מנתחות התנהגות. סגירת מעגל מרגשת בשבילי, התחלה של שנתיים מאומצות בשבילה.
והיום,  ערב שבת,  טלפון נרגש מאמא לילד שקיבל אבחון אתמול. בעיצומו של משבר ההכרה שיש להם ילד על הספקטרום...אוטיסט. כבר בן שלוש וחצי, ורק עכשיו אובחן. והיא אחרי לידה, עם תינוק אחריו. ושני אחים לפניו. משפחה שעברה בחטף ממסלול רגיל, לכאוס של אחרי אבחנה. והכל זועק - החזירו את הגלגל לאחור, שיהיה לנו עתיד רגיל....
כך שיש התחלות ויש התחלות. ומשימה היא להפוך התחלות להמשכים, ולטובה.
שתהיה לנו התחלה טובה, כל יום וכל שנה מחדש.
שבת שלום. מיכאל

חשיבותה של מקלחת

לפעמים אנחנו נתקלים במישהו שלא התקלח כנדרש יותר מדי זמן, או אחרי שהזיע קשות. קורה לכולנו...
אבל רק לפעמים אני נתקל בצורך הנואש של הקניית מקלחת נאותה לאלו שקשה להם ללמוד לבצע פעולה כל כך מורכבת בעצמם. וחוסר היכולת העצמאית גורר סיוע צמוד של הורים לילד, והילד מתבגר לבחור. וצריך לקלח אותו....
כמה חשוב למצא דרך ללמד להתקלח עצמאית ונכון, עד נקיון.
אז השתמשנו בטריק פשוט. מכיוון שהוא ממלא הוראות די טוב- הוקלט לו רצף ההוראות, והוא מושמע עם רמקול קטן במקלחת. והנה מצאנו- כבר לא צריך לדבר אליו כדי שיתקלח כמו שצריך, אך עדיין צריך את ההקלטה שתופעל שם.
את ההקלטה אנחנו הולכים להפחית, לקצר , לשנות בהדרגה, (או להפוך לשיר מקלחת קצבי) כך שמידת הסיוע תרד והעצמאות תעלה.
אם לא אשכח- אודיע לכם כשהמבצע יוכתר בהצלחה.
יום רענן ונקי לכולם.

מתחיל את השישים

חג סוכות שמח
הפעם מנקודה אישית מאד.
הערב אני כבר בתוך תחילתה של השנה השישים לחיי. (ובעוד שנה אחגוג 60.).
ואני אומר תודה,
על האהבה המקיפה אותי במעגלים רבים
על האהבה שבה אני חי ופועל כלפי אחרים
על הכח והבריאות שניתנה כדי לחוות זאת בטוב
על הזכות שנפלה בחלקי לסייע לילדים יקרים,
ודרכם להורים רבים.
על הטוב שסביב, שאפשר לראות ולהתמקד בו, עד כדי דחיית הרע.
ועל הטבע שפועם את פעימותיו, בטיפות ראשונות,
בעצי הגן, בכל חי ורומש, בסער הרוח ובהשקט.
ואתם הקוראים- גם אתם במעגל הזה.
ואשתדל לשתף אתכם גם במהלך שנה זו. כלומר, להתנהג יפה.....
שלכם באהבה
מיכאל

חשבון נפש אוטיסטי

הפעם- מכתב גלוי. מקווה להעבירו לנמענים ולכלל הציבור (ומי שיכול להפיץ יפיץ)

לשרי האוצר, הבריאות, החינוך, הרווחה והמדע, וליו"ר הכנסת.

הנדון: חשבון נפש אוטיסטי, במוצאי יום כיפור תשע"ג

על החברה שלנו מוטל להתמודד עם מצב חדש קשה ומאתגר. אמנם בהדרגה, ולכן מבלי שנזדעק, עלה מספר הילדים הלוקים באוטיזם באוכלוסיה עשרות מונים במהלך דור אחד. כעת מדובר על יותר מאחד למאה ילדים, ועוד לא נעצרה התרחבות התופעה.
הערכות המדינה והחברה להתמודד עם מצב זה לוקה בחסר גדול. וגם השיח בעניין עדיין חבוי ומושתק.
כל ילד מאובחן נוסף דן את משפחתו ואת החברה כולה למאבק ארוך על איכות החיים, שלו ושל סביבתו, מאבק על עתידו, עתידנו. כל אחת ואחת יזדקקו למערכת חינוך מותאמת, החל מגיל שנתיים, מערכת שכולה שונה מזו הרגילה. מעונות יום מיוחדים, גנים ובתי-ספר מותאמים, מערכת כח אדם שעברה הכשרה מקצועית ברמה גבוהה. גם אם ישהה במערכת החינוך הרגילה, כילד משולב, יצטרך לסיוע ולווי ארוך שנים. מערכת החינוך נמצאת באיחור מתמשך, ולילדים רבים אין את הפתרון ההולם בתחילת שנה. הורים נאבקים להתקבל למעון המתאים, ושוב לגן טוב, ולבית ספר שלא תמיד קיים באזורם. רשויות מקומיות נדרשות להקים עוד ועוד מסגרות מותאמות, והן באיחור תמידי, בכמות ובאיכות. כרגיל בארצנו, המגזר השלישי, עמותות כמו אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון ואחרים, במסגרת ההפרטה למגזר העסקי, הופכות ליחידות ביצוע של המגזר הציבורי,  מבלי שיוקצו להם מלא האמצעים והסמכויות המתאימות.
מערכת הרווחה נקראת לשרות מיוחד לטיפול ותמיכה במשפחות של הילדים האוטיסטים. פעמים רבות אלו משפחות שיותר מילד אחד מאובחן בהפרעה זו, ולפעמים גם ההורים חסרי יכולת להתמודד עם חינוכו של ילד כזה. לא מעט משפחות מתפרקות על רקע זה. תמיכתה של מערכת הרווחה מצריכה משאבים, ומעבר להם תמיכה מקצועית, שכרגע נמצאת בחסר גדול.
מערכת הבריאות אמורה להתמודד עם תופעה זו כמו עם מגפה המסכנת את החברה. עליה להערך לאבחון מוקדם יותר (ילדים רבים עדיין מאובחנים רק בגיל שלוש), ולהתחיל טיפול אינטנסיבי בגיל הרך, כפי שידוע שהיא דרך הטיפול העדיפה. המערכת רחוקה מאד ממצב זה. לא פחות מכך רחוקה המערכת מהפניית מאמץ בשיתוף עם עולם המדע כולו, לתרום לגילויים המדעיים שיאפשרו להבין מקור התרחבות התופעה ומציאת הדרכים לעצירת התפוצה ולהפחתת המספרים הגדולים האלו, ואולי אף למזור לתופעה עצמה.
העול התקציבי הנגזר מהתרחבות זו של מקרי האוטיזם באוכלוסיה הוא אדיר. זהו חור בתקציב שהכלכלנים אינם מעריכים. כל ילד אוטיסט, לא רק שלא יתרום לכלכלה כאדם עובד, יוצר ומפרנס, אלא הוא גורר אחריו הוצאות עצומות של טיפול, תמיכה וסעד כל ימיו. אנו מדברים על משברים עולמיים ואחוזי צמיחה, עלית מחירים ורמת החיים, אך נזכור- כל ילד אוטיסט מטיל על משפחתו עול הוצאות רבות, ממקורות המשפחה, כדי לתת מענה למה שהחברה אינה מספקת.
ביום כיפורים זה שעבר, נזכור כי הורים רבים לא יכלו אפילו לצאת שניהם לבית הכנסת, והתביישו לצאת יחד למרחב הציבורי, כי רק מעטים יכולים להכיל התנהגות אוטיסטית במצבי צפיפות ושינוי.
זו העת לחשבון נפש חברתי. ישאל כל אחד מכם, וכולנו יחד כחברה, כיצד עלינו להתמודד עם משבר זה. כיצד משרדו הממשלתי ישפר את המענה לאתגר.
וקודם לכל נשלח תמיכה מוסרית לכל אותם אנשים- אבות ואמהות, סבים וסבתות, אחים ואחיות ובעלי מקצוע רבים כל כך, שעוסקים יום ולילה בטיפול המסור באחת התופעות הקשות ביותר של המין האנושי בימינו.
אנו כחברה מצפים מכם, מנהיגיה ומקיימי מערכותיה, לצאת בגלוי, בחקיקה ובמעשה, ולשפר את תפקודנו כחברה, בעזרה לילדים, למשפחות ולחברה כולה.
ובאופן אישי, כמי שעוסק בתחום שנים רבות, אם חטאתי ופגעתי, באופן אישי או מקצועי בקידומו, ולו של ילד אחד או משפחה אחת, הנה לפני שנה שלמה לנסות ולתקן, ובכך אשתדל.

מיכאל בן צבי