אבחון על הגבול

יש ילדים שהם בספקטרום, הם אוטיסטים. שזה ברור, גם למאבחן וגם להורים.
יש ילדים שהם בריאים. הם לא. לא אוטיסטים
ויש ילדים שאומרים עליהם:  על הגבול. האבחון הראשון כן. האבחון השני לא. לך תדע...
אז הם נגררים על הגבול. "כאילו" מסתדרים. "כמעט בסדר" בגן.  קלינאית תקשורת פעם בשבוע. ואמונה שיהיה טוב.
אז זה לא ככה! מי שעל הגבול יצטרך הרבה מאד השקעה בו, כדי להיות בסדר. הוא לא ממש יכול להיות בסדר גמור, כי הוא על הגבול!
על הגבול יש המון מה לעשות, מה לעזור לו
בלי עזרה הוא לא יכול.
הוא חכם, הוא מדבר יפה, הוא מבין הכל. ואמנם רק (רק?) החברתיות שלו לא ממש תקינה.....
אבל כמה עבודה צריך לכדי לשנות חברתיות? לפתור בעיות תחושתיות?? להפטר מאובססיות קטנות ומטרידות......
אז אפ פגשתם הורים שמעדיפים את הגבול כדי להתנחם ולא לעשות הרבה- תעירו אותם....הילד שלהם צריך הרבה, לא פחות מזה שבתוך הספקטרום. הרבה עבודה.