יום חמישי, 19 במאי 2011

יום קטנות- שבוע קטנות

ומה לעשות, שיש שבועות שבמבט לאחור אין בהם דבר גדול שהוא....
כמאמר הנביא: "מי בז ליום קטנות" (זכריה פרק ד) אל לנו לבז, להפחית מערכם, או לבזבז ימים קטנים, ימי מעשים קטנים, ימי השגים קטנים. כי מאלו הקטנים העולם עומד. וגם שבוע שלא היה בו משהו בולט, היו בו דברים קטנים שאין לבוז להם, או להמעיט בערכם, או לבטלם. להיפך: הדרך הטובה היא כנראה לאספם כאילו היו גרעינים. זרעים. שאף שהם קטנים- אם אוספים רבים מהם הם מספיקים ללחם ואפילו לעוגה. ואם טומנים אותם הם מצמיחים שפע יבול וצמיחה בעתיד.
כך היו הילדים שפגשתי השבוע. צועדים צעדים קטנים קדימה, לא מבריקים בבת אחת. עוד מילה, עוד משפט, עוד מבט נכון וממוקד, עוד בקשה ספונטאנית במילים, עוד ניגוב ישבן (סליחה, אבל הרי גם זה הישג...). עוד איפוק מלקלל, עוד התגברות על הפסד.
וגם הבוגרים. המורים, ההורים, הסטודנטים. עוד יום שהחובות מולאו כנדרש, עוד השקעה, עוד רעיון, עוד מערך שעור. עוד פרנסה, עוד החלטה נכונה. עוד מאמץ קטן לעשות טוב.
ימי קטנות נראים לעיתים מתישים כשלעצמם. אבל בסוף השבוע אפשר להביט אחור ולומר- עשיתי את שלי. גם אני. כדי לקדם משהו, מישהו.
וזה כבר משהו שהוא חלק מדבר גדול....והיה גם לכם חלק בו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה