יום שלישי, 27 בינואר 2015

תפקוד גבוה

ניצלתי יום מחלה קל לצפות בסרט תעודי שחשוב שנצפה בו, אפשר בVOD חינם, ושמו "תפקוד גבוה"
מספר את סיפורם של הורים לילדים שאובחנו כאוטיסטים, שגילו שהם עצמם בספקטרום. בימוי- דנה, אם לילדה בספקטרום.
הסרט חושף באופן מרגש את סיפורם האישי של כמה מהם, ובעיקר את הקהילה שהם יוצרים לעצמם, בארץ (אס"י) ובעולם.
כל מי שעובד בשרותם של הורים לילדים אוטיסטים עשוי לפגוש בהורים שהם עצמם דומים במשהו לילדם. ושונים מן הרגיל. וזו נקודה רגישה ולא פשוטה. מצריכה התחשבות בהורה המיוחד , לא פחות מאשר בילדו.
הקבוצה, כקבוצה וכיחידים, מעלים טענות משמעותיות, המחייבות תשובה והתייחסות.
האם זו "הפרעה" ומה עושה הגדרה כזו לאלו שהם אוטיסטים?
מה הזכויות שיש להקנות להם? שהם יקחו לעצמם כקהילה?
ומה המקום שהחברה נותנת להם, כשונים? האם מקום של כבוד או הסתייגות והרחקה?
מתח בלתי נמנע נוצר בין הקהילה הזו וגישת ניתוח התנהגות. האם הוא אמנם בלתי נמנע?
מנתחי התנהגות פועלים להכין את הילד לתפקוד גבוה ככל האפשר, בחברה כפי שהיא, על ערכיה ונורמות ההתנהגות שלה.
האוטיסטים רוצים את הזכות להיות שונים.
אנו מחוייבים להורים שמבקשים להביא ילד לתפקוד גבוה, כאחד הילדים בחברה. אנו מחוייבים לילד, לשמור על אושרו וזכותו להיות שונה.
את המתח הזה אני מוכן לשאת, ולשקול את הצדדים כל פעם מחדש.
אך אעשה זאת כמנתח התנהגות, שיכול ליצור שינוי לטובת שני הצדדים, ולא כאיש מוסר נייטרלי שמחפש את הצדק.
כי כאן הצדק אינו הנושא, אלא אושרם וחייהם , עצמאותם וסבלם של ילדים, שיהפכו לאנשים בוגרים בחברה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה