לא פעם אני בתחילתו או אמצעו של תהליך, והסוף נראה רחוק. דוגמא?
הילד המדובר בו , רגיל בגן רגיל, אבל יש לו הרגלי אלימות כלפי ילדים אחרים. כשמישהו "לא חבר שלו", למשל, זה יגמר במכה או זריקת חפץ....
קבענו הרחקה על ידי הגננת הצידה, עם אחיזה מרסנת להשתוללות שלו, כי הוא משתולל....
אבל מתברר שלוקח לו הרבה מאד זמן להרגע...והזמן לא מתקצר כצפוי....אולי הוא מחוזק מהאחיזה? צריך לעשות שינוי.
וכאן מתגנב הספק, של הגננת, של האם, אולי גם שלי? האם נצליח לעשות שינוי שיביא לשינוי הרצוי?
ומלבד ניתוח התנהגות נכון,שמזהה מה משמר התנהגות כעת, ומה יפחית אותה בהמשך, צריך סבלנות! צריך להמתין, צריך לתת עוד זמן שחיזוק חיובי על התנהגות טובה ישפיע עוד, ויגביר התנהגות נאותה....
הימים האלו קשים. והאם שואלת- הוא יהיה בסדר???????
אלו רגעי הציפיה, זמני התקווה. הם חלק בלתי נפרד מתהליכים בכלל, וגם אצלנו.
אז אחרי שאתם מפעילים משהו- תנו תקוה לאלו שמחכים לתוצאות.....שווה לחכות....
כשהדברים ישתפרו- אספר לכם....(גם לקוראים נדרשת מעט סבלנות ותקוה)
הילד המדובר בו , רגיל בגן רגיל, אבל יש לו הרגלי אלימות כלפי ילדים אחרים. כשמישהו "לא חבר שלו", למשל, זה יגמר במכה או זריקת חפץ....
קבענו הרחקה על ידי הגננת הצידה, עם אחיזה מרסנת להשתוללות שלו, כי הוא משתולל....
אבל מתברר שלוקח לו הרבה מאד זמן להרגע...והזמן לא מתקצר כצפוי....אולי הוא מחוזק מהאחיזה? צריך לעשות שינוי.
וכאן מתגנב הספק, של הגננת, של האם, אולי גם שלי? האם נצליח לעשות שינוי שיביא לשינוי הרצוי?
ומלבד ניתוח התנהגות נכון,שמזהה מה משמר התנהגות כעת, ומה יפחית אותה בהמשך, צריך סבלנות! צריך להמתין, צריך לתת עוד זמן שחיזוק חיובי על התנהגות טובה ישפיע עוד, ויגביר התנהגות נאותה....
הימים האלו קשים. והאם שואלת- הוא יהיה בסדר???????
אלו רגעי הציפיה, זמני התקווה. הם חלק בלתי נפרד מתהליכים בכלל, וגם אצלנו.
אז אחרי שאתם מפעילים משהו- תנו תקוה לאלו שמחכים לתוצאות.....שווה לחכות....
כשהדברים ישתפרו- אספר לכם....(גם לקוראים נדרשת מעט סבלנות ותקוה)
הצורך בסבלנות בהחלט מוכר ומתסכל בו זמנית. כולנו רוצים תוצאות מיידיות...
השבמחקאני מוצאת שלפעמים דווקא להוסיף "משחקיות" בנוסף להתערבויות ההתנהגויתיות עוזר. למשל, מעניין לדעת איך הוא יגיב אם המורה תשחק איתו בגן, ופתאום היא תתעצבן ולא תרצה לשחק איתו (ולפעמים זה אפילו מתאים שהיא תזרוק חפץ)? האם זה יעזור להרחיב את נקודת המבט שלו? האם הומור על הענייןיכול לעזור?? האם לתת לתסכול מילים - כדי שהילד יהיה בטוח שכולם מבינים שהוא כועס ומאוכזב גם בלי שהוא יזורק דברים יכול לעזור....? ולמרות כל הרעיונות האלה - צריך סבלנות ולנסות דבר דבר לפני שמנסים את הרעיון הבא....