יום שישי, 30 במרץ 2012

מושגים , לשון, והתנהגות קוגניטיבית....בעקבות הכנס . מרץ 2012

לפני שבוע היה כנס, שהפגיש אותנו עם מרצים בגישה הקוגיניבית התנהגותית.CBT
יש כמובן חופש וחופש אקדמי,  לכולנו, לבחור מילים ו"להמציא" מושגים. עם זאת כדאי שאלו יהיו מושגים עם הגדרה אופרטיבית מוסכמת , מבוססת ובדוקה. וכמובן שיש לנו גם בעיה של תרגום, מול מושגים באנגלית.
 בכנס חשבתי על כמה מהמילים שהועלו ודוברו בו. אחד מהם היה "מחשבה אוטומטית". מחשבה מסויימת ש"קופצת" מיד מול מצבים רבים ושונים.

מחשבה אוטומטית. האם יש כאן הגדרה למושג מחשבה? – כנראה שלא, (האם זה ורבאל כסוי, ורבאל ללא מופע נשמע? או שגם היגד גלוי הוא מחשבה, כמו שאביבית אומרת: "אני חושבת ש...."), אבל כאן מצמידים למחשבה  גם את המושג אוטומטי. כמובן שאין בין זה ובין אוטומטיות שום קשר!. אוטומטי זה אירוע,  זו פעולה, לרוב מדובר במכשיר שבו מתרחשת פעולה,  הקורית  מאליה, ללא ניהוג חיצוני. נשק אוטומטי טוען עצמו מחדש ללא דריכה ידנית, ברכב אוטומטי מהלכים עוברים ללא מגע אדם. אך האם מחשבות קורות מעצמן? המחשבות האלו הן אולי מהירות ונפוצות, אך הן באות כתגובה לאירועים חיצוניים, לגירויים בסביבה. אין הבדל עקרוני בין תגובה איטית של האדם לגירוי/ למצב, לבין תגובה מהירה, מלבד מהירות התגובה והשכיחות. אני מעריך שכוונת הדוברות היתה שאלו הן ההתנהגויות (הוורבאליות) השכיחות יותר אצל אותו אדם, שהן מופיעות כתגובה מוכללת לאירועים וגירויים שונים, והן מופיעות במהירות, מיד לאחר הגירוי.  זו וודאי לא מחשבה המתרחשת מאליה. לא אוטומטית.

אסתפק בחלק זה של התגובה. ותהיה שבת שלום....

יום שישי, 23 במרץ 2012

שחיקת מחזקים

שתי ילדות, שונות במזג. זו מתעצבנת ומתנגדת, קמה ובורחת, בוכה ומקטרת. זו שקטה ויושבת, חולמת ולא מגיבה. למה הן לא משתפות פעולה? זו עם חיזוקי מלפפון חתוך שאוהבת מאד לאכול, זו עם צלוחית ופל שוקולד. מסתכלים מהצד, ורואים! לא עד כדי שלא יאכלו את המחזקים מתי שהו. זה טעים להן. אבל זה לא משהו ששווה לעבוד בשבילו. לא עוד. נשחקו המחזקים! והיה יפה לראות, כשרק הוחלפו המחזקים במה שבאמת רצוי להן- ושוב יש תגובות. ערנות ורוגע. אולי אפילו חיוך!
לא צריך יותר מזה בשביל חיים טובים, לכולנו- לגוון בגורמי המוטיבציה! 
פעם לשים יעד של ארוחה משותפת, פעם של טיול, פעם של קניות, פעם של קונצרט או הופעה, פעם מפגש עם חברים. ושווה לעבור את השבוע, כשיודעים שבסופו מחכה משהו אחר. לא כמו כל יום, לא כמו כל שבת...
שבת שלום

יום שישי, 16 במרץ 2012

קורס אקדמי והתנהגות

התחיל סמסטר נוסף. (הפעם בסמינר הקיבוצים, עברנו..)
אחרי השעור הראשון שלי נגשה לומדת אחת, כבר לא ילדה, ודיברה, דמעות בעיניה.
כמה קשים השעורים, והמבחנים, וכמה זה "אברסיבי" בלשוננו.
מי מכם שלמד/ה ניתוח התנהגות (וחלק מכם למדו בוינגייט) מכירה את התקופה הזו, אחרי מבחני סמסטר  א' , כשלא ברור מה לא מובן וכיצד להבין, ואיך זה שהציונים לא גבוהים, אחרי מאמץ כזה. והילדים בבית, והשבוע עמוס כרגיל, רק יום אחד לימודים ומעמסה כזו על כל השבוע. וגם לא תמיד היחס חם מסביב....
אז כרגיל, אני מנסה לעשות תיקון, כמיטב יכולתי, ולעודד שעוד כמה חודשים הכל יראה אחרת....
ובינתיים לשמח במעט חיזוקים (תמונות מהטבע, בסוף השעור, אחרי הקשבה ולמידה פעילה!!), ולהצטער שלא קל ליישם באקדמיה את כל עקרונות הלימוד שאנחנו יודעים לנתח כל כך יפה....
אז סמסטר מוצלח......ושבת שלום
מיכאל

יום שישי, 9 במרץ 2012

את מי נעצב?- את המדריכים!

הייתה לי פגישת הנחייה לסטודנט בשלב הסטאג' (התנסות מודרכת).
והוא שטח בפני קצת נתונים ראשוניים, והתברר שחלק מהימים לא נרשם כלום, וזה לא סימן שלא היתה התנהגות בעייתית של הדיירת, אלא שהמדריכים לא רושמים! ומזה הבנו שלא רק לא רושמים, אלא גם לא עומדים בביצוע הנחיות של תכניות התנהגותיות.
כלומר מנתח ההתנהגות מגיע, וישיבות מתקיימות, ויש הדרכה לצוות- אבל בזה זה נגמר. לא מבוצע השינוי שעליו מדברים. ואמנם- התנהגות הדיירים נשארת ללא שינוי.....
גם במקרה הזה- חשוב שנזכור: העיקר הוא להצליח לשנות התנהגות הורים,מטפלים ומדריכים. כל התכנית זה איך לשנות את התנהגותם! הילדים והדיירים כבר ישתנו בהתאם, וחבל ל"בזבז" אנרגיה מיותרת על פיתוחן של תכניות אם אלו המיישמים אותן אינם משתנים במהירות.
אז חוזרים לאותם דברים פשוטים- של הגברת התנהגות מחזקת, ואסרטיביות המגבירה היענות, יכולת התעלמות טובה, ויכולות סיוע משוכללות....
בקיצור- החלפנו יעד, והוא (הסטודנט שהוזכר) יעשה עבודת התנסות במעקב ושינוי התנהגות מדריכים! יחזק אותם (גם אם אין לזה תקציב...) ידגים ויבקש לבצע מיד כמודגם (יאמן), יסייע להם בזמן אמת ברמזים נכונים...
אבל אין לי אשליות. לפעמים קשה מאד לשנות התנהגות מבוגרים בלי שיש בידך שליטה על המחזקים שלהם (שכר??, ציונים??). ולרוב אי אפשר להחליף אותם. ובכל זאת יש מקום לאופטימיות- כי כשעובדים נכון, גם מבוגרים (הורים, תרפיסטים, מדריכים) משתנים, וילדים או מודרכים, לומדים מהשינוי ומשתנים בהתאם.
שבת שלום

יום שישי, 2 במרץ 2012

גם אצל נכדתי

דוגמאות רבות להתנהגויות, נאותות וגם לקויות, נמצאות לפעמים מתחת עינינו, אצל הקרובים לנו ביותר, וגם הקטנטנים שבהם.
גם התנהגויות "אוטיסטיות" הן רק הגזמה וקיצון של התנהגויות רגילות ונפוצות, כאלו שאפשר לפגוש אצל ילדים ומבוגרים.
והפעם נתקלתי בזה אצל נכדתי הקטנה רימון בת השנה וחצי, שישבה לה על הספה ועשתה "בומים" בטפיחת ראש אל גב הספה, שוב ושוב. מין גירוי עצמי שכזה, שחלקו הצגה, וחלקו שעשוע תחושתי. ואני מסתכל על זה וחושב- הנה, זהו גרעין ההתנהגות שעלולה להיות קשה במקרים ששאר המקורות להתנהגות נאותה נמוכים.
אחר כך היא הפגינה תכונה אחרת בהתנהגות האדם: העקשנות לעצמאות. היא טרחה לנסות לפתוח בעזרת מברג (!!) את התא לבטריאות בקטר הרכבת החשמלי. לא הסכימה לתת למישהו אחר את המברג,  עד  שכשלו נסיונותיה.....כלומר כבר בגיל כל כך צעיר, ה"נטיה" לביצוע עצמאי כל כך חזקה, וכל כך יותר מחזק לבצע דבר לבד, מאשר לבקש עזרה או להסתמך על אחרים.
וכך, תוך כדי חיי היומיום, אתם ואני חווים את התמונות הרגילות והנחמדות של הקרובים לנו, כהתגלמות של "חוקי" ההתנהגות. וזה בלי להפסיד ולו לרגע, את הפלא והשמחה של התפתחותם...
שבת שלום