הבוקר דליק ציטט בגלי צהל מכתב של מנהל בית ספר, שטען שעודף עיסוק בלימוד לקראת מבחני המיצב, מעקר את המערכת מעיסוק בחינוך, ומועיל בעיקר לשר החינוך שרוצה להציג נתונים. ודליק הסכים עם כל מילה.
זהו ביטוי לתפיסה הרווחת שיש לעסוק בדיבורים על ערכים, בשעות חינוך, בכדי ל"חנך".
אבל זו טענה שגויה מיסודה. כאשר כיתה עוסקת בלימוד ברמה גבוהה- זהו חינוך לערכים. אם לומדים הרבה ומגיעים לשליטה בחומר- זהו הערך של יסודיות, של מצויינות, של השקעה, של הישגים מתוך מאמץ. זה הערך שידע והישגים נרכשים במאמץ. כמו שאר הדברים בחיים, שלא באים בקלות כמו גלישה בפייסבוק....
כשיודעים היטב את החומר, דבר שבשבילו יש להתאמן הרבה, לתרגל הרבה- אז השפה טובה יותר, ההבנה טובה יותר, הביטוי טוב יותר, ידע העולם רחב יותר, ידע ההיסטריה רחב יותר, ואפילו ידע התנ"ך שגור יותר- וכשעושים זאת ברצינות- זה מעניק באופן ישיר ובלי דיבורים, את הערכים של אזרחות או יהדות, או יצרנות.
כשלומדים טוב- מקשיבים לחבר שעונה שאלה, עוזרים לבן זוג בהכנת עבודה בצוותא- ורוכשים ערכים של שיתוף פעולה.
בקיצור- בבתי ספר שלומדים גם הערכים נרכשים.
כשלא נותנים להעתיק ולחפף- אז גם יושר הופך לערך.
לא צריך שעות מחנך רבות בשביל ערכים. צריך כיתה שלא מבזבזת את זמנה בשיחות על בעיות התנהגות, על איחורים, על פיטפוטים.
הנכון הוא שלמורים חסרה הרבה הכשרה ויכולת לעסוק בהוראה רצינית, איכותית, מעמיקה, של הידע עליו הם אמונים. אבל מי מהם שעסוק בכך ומצליח בכך- מחנך בהחלט. בדוגמא האישית, בדרך ההוראה, בהתייחסות להתנהגות ולחומר.
אצלם לחנך זה דבר שקורה בעצם העיסוק בהוראה. לא בזמן מיוחד המוקצה לשעורי מחנך.
אז הבה ניתן להם רוח גבית ללמד, טוב והרבה, ולהגיע להישגים (כלל שעורי בית שאנחנו ההורים נסייע לביצועם). ואל נטעה אותם לעסוק במקום זאת בשיחות שלא מובילות לשום מקום......
זהו ביטוי לתפיסה הרווחת שיש לעסוק בדיבורים על ערכים, בשעות חינוך, בכדי ל"חנך".
אבל זו טענה שגויה מיסודה. כאשר כיתה עוסקת בלימוד ברמה גבוהה- זהו חינוך לערכים. אם לומדים הרבה ומגיעים לשליטה בחומר- זהו הערך של יסודיות, של מצויינות, של השקעה, של הישגים מתוך מאמץ. זה הערך שידע והישגים נרכשים במאמץ. כמו שאר הדברים בחיים, שלא באים בקלות כמו גלישה בפייסבוק....
כשיודעים היטב את החומר, דבר שבשבילו יש להתאמן הרבה, לתרגל הרבה- אז השפה טובה יותר, ההבנה טובה יותר, הביטוי טוב יותר, ידע העולם רחב יותר, ידע ההיסטריה רחב יותר, ואפילו ידע התנ"ך שגור יותר- וכשעושים זאת ברצינות- זה מעניק באופן ישיר ובלי דיבורים, את הערכים של אזרחות או יהדות, או יצרנות.
כשלומדים טוב- מקשיבים לחבר שעונה שאלה, עוזרים לבן זוג בהכנת עבודה בצוותא- ורוכשים ערכים של שיתוף פעולה.
בקיצור- בבתי ספר שלומדים גם הערכים נרכשים.
כשלא נותנים להעתיק ולחפף- אז גם יושר הופך לערך.
לא צריך שעות מחנך רבות בשביל ערכים. צריך כיתה שלא מבזבזת את זמנה בשיחות על בעיות התנהגות, על איחורים, על פיטפוטים.
הנכון הוא שלמורים חסרה הרבה הכשרה ויכולת לעסוק בהוראה רצינית, איכותית, מעמיקה, של הידע עליו הם אמונים. אבל מי מהם שעסוק בכך ומצליח בכך- מחנך בהחלט. בדוגמא האישית, בדרך ההוראה, בהתייחסות להתנהגות ולחומר.
אצלם לחנך זה דבר שקורה בעצם העיסוק בהוראה. לא בזמן מיוחד המוקצה לשעורי מחנך.
אז הבה ניתן להם רוח גבית ללמד, טוב והרבה, ולהגיע להישגים (כלל שעורי בית שאנחנו ההורים נסייע לביצועם). ואל נטעה אותם לעסוק במקום זאת בשיחות שלא מובילות לשום מקום......
