יום שלישי, 27 בינואר 2015

תפקוד גבוה

ניצלתי יום מחלה קל לצפות בסרט תעודי שחשוב שנצפה בו, אפשר בVOD חינם, ושמו "תפקוד גבוה"
מספר את סיפורם של הורים לילדים שאובחנו כאוטיסטים, שגילו שהם עצמם בספקטרום. בימוי- דנה, אם לילדה בספקטרום.
הסרט חושף באופן מרגש את סיפורם האישי של כמה מהם, ובעיקר את הקהילה שהם יוצרים לעצמם, בארץ (אס"י) ובעולם.
כל מי שעובד בשרותם של הורים לילדים אוטיסטים עשוי לפגוש בהורים שהם עצמם דומים במשהו לילדם. ושונים מן הרגיל. וזו נקודה רגישה ולא פשוטה. מצריכה התחשבות בהורה המיוחד , לא פחות מאשר בילדו.
הקבוצה, כקבוצה וכיחידים, מעלים טענות משמעותיות, המחייבות תשובה והתייחסות.
האם זו "הפרעה" ומה עושה הגדרה כזו לאלו שהם אוטיסטים?
מה הזכויות שיש להקנות להם? שהם יקחו לעצמם כקהילה?
ומה המקום שהחברה נותנת להם, כשונים? האם מקום של כבוד או הסתייגות והרחקה?
מתח בלתי נמנע נוצר בין הקהילה הזו וגישת ניתוח התנהגות. האם הוא אמנם בלתי נמנע?
מנתחי התנהגות פועלים להכין את הילד לתפקוד גבוה ככל האפשר, בחברה כפי שהיא, על ערכיה ונורמות ההתנהגות שלה.
האוטיסטים רוצים את הזכות להיות שונים.
אנו מחוייבים להורים שמבקשים להביא ילד לתפקוד גבוה, כאחד הילדים בחברה. אנו מחוייבים לילד, לשמור על אושרו וזכותו להיות שונה.
את המתח הזה אני מוכן לשאת, ולשקול את הצדדים כל פעם מחדש.
אך אעשה זאת כמנתח התנהגות, שיכול ליצור שינוי לטובת שני הצדדים, ולא כאיש מוסר נייטרלי שמחפש את הצדק.
כי כאן הצדק אינו הנושא, אלא אושרם וחייהם , עצמאותם וסבלם של ילדים, שיהפכו לאנשים בוגרים בחברה. 

יום שבת, 10 בינואר 2015

כושר גופני

אם כבר כתבתי  על כך, הנה שוב. מספיק חשוב
כי כושר גופני זה דבר חשוב לכל אדם, ילד, נער, בוגר.
אך כדי להגיע אליו צריך להתאמץ. וקשה להביא אוטיסטים להתאמץ.
אבל, אם מבינים כמה זה חשוב, אז מאמנים אותם, בהדרגה, ועם הרבה חיזוק חיובי וגם לא מעט חיזוק שלילי (כלומר הכרח...לא עונש) אפשר לראות שיפור מדורג ביכולת, עליה בכושר.
קצת ממה שאפשר לעשות ולהתחיל בכל גיל הם תרגילים בבית, על השטיח, וכמעט ללא אביזרים.
שכיבות סמיכה, הליכת מריצה, כפיפות בטן, ריצה במקום, ריצה במדרגות, הרמת משקולות ידיים למעלה, הרמת רגליים בשכיבת צד, הרמת חצי גוף עליון בשכיבה על הבטן.. ועוד ועוד.
וחלק אפשר בחוץ, ובעזרת מכשירים. קודם לכל אופניים למרחקים, ובעליות גם. וכן סולמות במהירות, עליות מתח, הליכונים ושאר מתקנים בפארק הכושר השכונתי.
וצעדות ארוכות, וטיולים בהרים.
ותשאלו למה? הרי זה לא חשוב כמו תקשורת ודיבור....
אז זה כן חשוב מאד.
כי מי שמתאמץ לבנות כושר לומד להתאמץ בכלל, להשקיע מאמץ בפעולה שקיבל, לשמוע להוראות גם אם הן קשות, ומתחיל להנות מהשגת מטרה.
הבחורים של גל בחר מאתגר שילוב הם דוגמא טובה לאלו שכבר שנים מתאמנים.
וגם הנער מאילת עולה במסעות ארוכים. וכך גם נערים אחרים. וזה שעשה הקפת הכנרת באופניים לפני כמה חודשים.
כולם יתנהגו טוב יותר בסביבות אחרות. כולם יהיו בחורים לעניין!
ובסוף חלק יגיעו לספיישל אולימפיק..... גאים בעצמם!!!!
וזה נכון גם לבנות!!!
וכמו שהתחלנו, זה לא רק לאוטיסטים!!! להתראות במסע הבא.

יום שבת, 3 בינואר 2015

ינואר 2015- מוקדש למנתחי התנהגות

שנה אזרחית חדשה. שנה טובה!!
תובנות לסיכום שנה? תקוות לקראת שנה? 
תובנה עם תקוה יחדיו-: הדור החדש של מנתחי התנהגות. 
השנה ראיתי עליה ברורה של כוחות צעירים (בלי שמות, לא זה מה שחשוב), מנתחי-התנהגות של העשור הזה, שלוקחים הובלה ויוזמה לקידום ניתוח התנהגות בישראל של העשור הנוכחי. 
אתר חדש בפייסבוק, יותר מרכזי טיפול, הרתמות כוחות חדשים להוראה, תקווה לרישוי המקצוע, חוגי שיח ומחקר.
האם אתם מודעים לאחריות העצומה שעליכם? 
הדור שלנו, שעדיין עומד בראש (עמותות, חוגים...) יפנה לכם את הבמה בעשור הזה (לא דווקא בשנה הזו....). 
ואתם תהיו שם לקחת את ההובלה! 
האתגר עדיין עצום ורב-
מערכת החינוך, שסובלת מירידה מתמשכת ומעציבה באיכות כח-האדם הנשאב אליה, תשווע עוד יותר מבעבר להדרכה אפקטיבית בניווט כיתה, ויהיה חוסר גדול בהדרכה כזו, חוסר שיתמלא גם בהחדרת הגישה למערכת ההכשרה להוראה (ואתם תלמדו שם), וגם בהדרכת שטח של מורים. הדרכה זו תוכל להיעשות ביעילות על ידי מנתחי התנהגות שיתמחו בתחום. לא בחינוך המיוחד, לא באוטיזם, אלא פשוט בכיתות הרגילות, שבהן מתבצע עיקרו של החינוך וההוראה לכל אוכלוסיית ילדי ישראל, בכל המגזרים. 
החינוך במשפחות, ההתמודדות של הורים עם חינוך בכלל- נעשה קשה יותר בתקופתנו, כשערכים של משמעת, כיבוד הורים וחוק, נחלשים. הצורך בהדרכת הורים, גם לכאלו שזמנם הפנוי לחינוך יורד, צורך זה גדל והולך, ואתם תוכלו לתת מענה לחלק ממנו. 
ומאתגר לא פחות- מספר הילדים המאובחנים בספטרום האוטיסטי ממשיך לעלות, ויטיל עול כבד על החברה- בעיקר בהטמעת שיטת טיפול אפקטיבית להטבת עתידם של ילדים כה רבים. ABA ממשיך להוביל ביכולת לתת מענה, וגם בכך תובילו בכל המסגרות, מזו הביתית, דרך מערכת החינוך הציבורית, ועד מסגרות לחיים. 
אני מקווה שתעמדו באתגרים הגדולים האלו בכבוד ובמקצועיות. 
ולשם כך- כל מי שיכול- שיגיע לתואר שלישי, שמשם תוכלו להגיע לעמדות ההשפעה הנדרשות לתחום. 
בהצלחה.