כשנערים וילדים אוטיסטים, ביחוד אלו שבתפקוד נמוך, שוהים בהוסטל, קשה להפעיל אותם. מספר המדריכים לא גדול, והקשיים בפעילות עצמית כה גדולים, שהזמן הפנוי הופך למקור לבעיות. אחד הדברים שניתן להפעיל אותם בו הוא פעילות ספורטיבית, אבל גם בכך הקשיים עצומים. ללכת או לרוץ בחוץ- לא ניתן, שמא יברחו לכל עבר. ובין הקירות- לא קל להפעיל. לשם כך הקימו בהוסטל שאני מלווה, זה שיש בו ניתוח התנהגות "מן היסוד ועד הטפחות"- חדר כושר קטן. ובפרוייקט סטאג' של מנתחת התנהגות הוא גם נכנס לפעולה מסודרת, בה הנערים מגיעים בקבוצות קטנות של ארבעה, לארבעת המכשירים, ולומדים ללכת על הליכון, לדווש באופניים, לטפס על "סטפר" וכולי.
אלא שהאופניים שהיו שם היו גרוטאה ישנה ובלתי שמישה שהשרשרת היתה נופלת בהם מגלגלי השיניים...
פניתי לרשימת התפוצה המשפחתית שלנו, וביקשתי ממי שיש אצלו מתקן שמשמש כמתלה לבגדים וכבר לא מדוושים בו (כנהוג במכשרי כושר ביתיים בחדרי שינה), ותוך יום היתה לי הצעה- רק לבוא ולקחת!
לא עברו יום יומיים, וחדר הכושר עבר שידרוג!
ועכשיו החבר'ה מדוושים בישיבה נוחה. וההתקדמות שלהם בהתמדה, משך ההליכה והאימון, רמת הקושי- הולכת ועולה. ויש מהם שכבר נהנים מהפעילות!!
ועכשיו האתגר- בכל הוסטל- חדר כושר קטן!! הורים ומנתחי התנהגות, מנהלים ומדריכים- על פחות מזה אל תתפשרו!
כמו שאנחנו לא מתפשרים, וכל אחד בוחר בפעילות שלו. גם אני חזרתי עכשיו מצעדה, הכל ירוק ומתעורר בשמורת הנדיב...
שבת שלום
אלא שהאופניים שהיו שם היו גרוטאה ישנה ובלתי שמישה שהשרשרת היתה נופלת בהם מגלגלי השיניים...
פניתי לרשימת התפוצה המשפחתית שלנו, וביקשתי ממי שיש אצלו מתקן שמשמש כמתלה לבגדים וכבר לא מדוושים בו (כנהוג במכשרי כושר ביתיים בחדרי שינה), ותוך יום היתה לי הצעה- רק לבוא ולקחת!
לא עברו יום יומיים, וחדר הכושר עבר שידרוג!
ועכשיו החבר'ה מדוושים בישיבה נוחה. וההתקדמות שלהם בהתמדה, משך ההליכה והאימון, רמת הקושי- הולכת ועולה. ויש מהם שכבר נהנים מהפעילות!!
ועכשיו האתגר- בכל הוסטל- חדר כושר קטן!! הורים ומנתחי התנהגות, מנהלים ומדריכים- על פחות מזה אל תתפשרו!
כמו שאנחנו לא מתפשרים, וכל אחד בוחר בפעילות שלו. גם אני חזרתי עכשיו מצעדה, הכל ירוק ומתעורר בשמורת הנדיב...
שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה