יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

גוף ורגש

הדוגמא לא יכולה להתפרס כאן בפרוט, אבל נשאלתי, לגבי נערה בת 16 , שעוברת את גיל ההתבגרות בקשיים לא קטנים (הקשיים הם להוריה...אך בטח גם לה!).
בילדותה היה סיבוך לא קטן בענייני גמילה, (התעקשה לעשות בחיתול....) והעניין נפתר תוך שבועיים.....!
האם יתכן (שואלת האם) שההתערבות שהתערבנו אז השאירה חותם ומעוררת קשיים בהתבגרותה???
ההיפך!, (אני אומר)!
מי שיש לו נתונים מתאימים להסתבכות- מסתבך בהזדמנויות שונות בחיים.  חוסר גמישות, קבעונות, עקשנות לדפוסים מוכרים- יכולים להביא ילד כבר בגיל צעיר להסתבכות בתחומים שונים, הסתבכות בתפקוד וביחסים עם הורים. אבל לא סיבוך זה ביחסים הוא מה שקובע את ההמשך- אלא גם ההמשך, גם השנים הבאות , מושפעות מאותם גורמים ראשונים- למשל מאותו קושי להסתגל לשינויים, כמו גם לשינויים הורמונליים וגופניים של גיל ההתבגרות.
הקשיים של תקופה מאוחרת אינם בהכרח תוצאה של "יחסים רגשיים" בתקופה צעירה (מה שהפסיכולוגים מחפשים..) אלא הם לרוב ביטוי נוכחי לאותם גורמים שיצרו את הקשיים גם אז.
ולאלו יש קשר הדוק למרכיבים גופניים/נוירולוגיים, אפילו נאמר במידה רבה מאד מבוססי גנטיקה. כמו למשל תכונות של רוגע או עצבנות, קוצר רוח ותזזיתיות, קשב לקוי , שמחה או העדרה.... 
ועדיין הכל פתוח להשפעות סביבתיות של התנהגותם של מי שבסביבתו של כל נער ונערה, ילד  או ילדה- ולכן לא נניח להתנהגות חינוכית נכונה עם כל ילד, יהיה הקושי אשר יהיה.....
שבת שלום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה