צער עולם

לפעמים המפגש עם הורים הוא מפגש עם צער עולם.
ואפילו אם הוא מרופד בהומור, בנחישות, באהבה אין קץ אל ילד.
 יש שיגידו גורל אכזר, יש שיגידו "איפה אלהים"?.....
כשהילד היחיד נפגע או פגוע (ולא משנה אם בלידה, מחיסון, בתסמונת גנטית) והקשיים בגידולו עצומים, הורסי איכות חיים.
כשמגדלים ילד כזה לבד, בלי אב ובן זוג תומך.
כשיש לו אח או אחות- אבל גם הם אוטיסטים או עם פגיעת התפתחות.....
ואנחנו מה? באים לסייע ופוגשים מציאות קשה. קורעת לב.
ולפעמים קצרה ידינו....
וצריך כוחות (כוחות נפש מותר להגיד? ביטוי לא התנהגותית בעליל...), כדי לתמוך במה שאפשר. להיות להם לעזר.
אני יוצא ממפגשים כאלו ולוקח אויר....
זה העולם...
שבת שלום
אחפש נושא שמח לפעם הבאה.....