שגיאות

אנשים עושים גם שטויות.
בכל תחום ובכל מקצוע אתה מוצא התנהגות מלאה ב"שגיאות".
השיחה התחילה כשראינו "בושה ארכיטקטונית"- בית על צלע ההר , במקום עם נוף נהדר, שעוצב בצורה כל כך לא מכבדת, לא אסטית, סתם גוש מדורג של קוביות חסרות חן. איך ארכיטקט עושה שטות כזו? בצבעים כאלו? בעיניו זה יפה?
ואיך מהנדס עושה שטות בתכנון של צומת? איך איש תכנה עושה שטות בתכנה שגורמת לבאג כל כך קשה לפיצוח? איך מורה בבית הספר עושה שטות ומתנהגת כך מול תלמיד?
מהצד זה ברור- יש הרבה שטויות. אין מכך מנוס.
ישנו גם ההסבר של דן אריאלי, ("לא רציונלי ולא במקרה"...)- שהרי הרבה מאד (שלא לאמר כל...) החלטות והתנהגויות הן לא על רקע "רציונאלי".
אני מנסח זאת קצת אחרת.  גם על רקע רציונאלי- יש ויהיו שגיאות.
שגיאה היא בלתי נמנעת. עשיה מעצם טבעה היא לא מושלמת. אנשים הם לא משהו מושלם. אנחנו רק "מתנהגים". ויש תנאים המביאים להתנהג כך ואחרת. חלק מרצף עצום של התנהגויות יתבררו כלא מוצלחות. לרוב רק אחרי שהתוצאות כבר יתממשו.
לכן הפסקתי להתפלא משגיאות.
זה עוזר להיות סלחן יותר. אחרת אכעס על עושי השגיאות. על כולנו. יותר מדי פעמים.
עדיף להתמקד באותן פעמים שנראה כי דווקא נעשה דבר נכון!! ויש הרבה מקרים כאלו, גם כאלו.
ונקווה שהרוב יהיה בצד הנכון. לפחות השבוע הבא.
שבת שלום