עוד מחזור חוגג את סיום מסלול הלימוד של ניתוח התנהגות. תשע"ג.
והפעם היה בו בסיום משהו מיוחד, כי נמצא בין הלומדים ארטיסט מוכשר (ג'קי), שהצליח בחיקויים של המרצים/ות להביא את הנקודות העיקריות, המצחיקות, המייחדות כל אחד, על יתרונותיו וחסרונותיו. היה צחוק אדיר בקהל (וזה קהל עשרות, זכרו , קבוצה של כשישים לומדים.)
את מה שאנחנו המרצים צריכים לקחת ברצינות ולשפר- נקווה שתהיה לנו הדרך והיכולת לשפר.
מרצים עומדים לביקורת הסטודנטים, ומן הראוי שנדע לשנות דברים הראויים לשינוי. קשה לשנות התנהגות מרצים, לא פחות מהקושי לשנות התנהגות קליינטים, ואף קשה יותר, כי כוחה של הפעלת אוורסיה- אם כחיזוק שלילי ואם כענישה הוא שמור ביתרון לבעלי השררה. ולהפעיל תכנית שינוי בחיזוקים חיוביים- הרי זו תורה שלמה, ארוכה מדורגת, ודורשת תכנון מפורט, כזה שכיתת לומדים לא יכולה להפעיל.
הלוואי שבתחומים בהם אותם בוגרים ובוגרות יעסקו החל מעתה כמנתחי התנהגות- הם ימצאו דרכים של חיזוק חיובי ושינוי על ידי חיזוקים, יותר ממה שהצלחנו אנו.
ושתי משימות נשארו פעורות אל מולם:
אחת היא- להגיע לדרגת מנתח התנהגות מוסמך. ואם לשפוט על פי הנסיון- בוגרי המסלול שלנו (וינגייט קודם וסמינר הקיבוצים עכשיו) לא עושים את זה, וחבל. וגם אנו לא מביאים אותם לכך, מסיבות שונות, וחבל. ואולי ישתפר הדבר משמעותית כשתהיה הבחינה בעברית, אולי בעוד שנתיים.
ושניה - היא לשים מאחוריהם את החוויה , עם רגעיה הטובים ועם ימיה וחודשיה , שבתותיה ולילותיה הקשים בלימוד- ולעבור להתרכז בהצלחת מימוש היכולת שרכשו לסייע לילדים ולהורים בתחומים שונים ורבים.
ורק חבל שאין לי כאן תמונה מאותו מפגש לצרף כאן בבלוג. לכשתגיע אשלים....
והיה כיף לקבל מהם משוב חיובי על חלקי במסלול. תודה!
קיץ טוב.
והפעם היה בו בסיום משהו מיוחד, כי נמצא בין הלומדים ארטיסט מוכשר (ג'קי), שהצליח בחיקויים של המרצים/ות להביא את הנקודות העיקריות, המצחיקות, המייחדות כל אחד, על יתרונותיו וחסרונותיו. היה צחוק אדיר בקהל (וזה קהל עשרות, זכרו , קבוצה של כשישים לומדים.)
את מה שאנחנו המרצים צריכים לקחת ברצינות ולשפר- נקווה שתהיה לנו הדרך והיכולת לשפר.
מרצים עומדים לביקורת הסטודנטים, ומן הראוי שנדע לשנות דברים הראויים לשינוי. קשה לשנות התנהגות מרצים, לא פחות מהקושי לשנות התנהגות קליינטים, ואף קשה יותר, כי כוחה של הפעלת אוורסיה- אם כחיזוק שלילי ואם כענישה הוא שמור ביתרון לבעלי השררה. ולהפעיל תכנית שינוי בחיזוקים חיוביים- הרי זו תורה שלמה, ארוכה מדורגת, ודורשת תכנון מפורט, כזה שכיתת לומדים לא יכולה להפעיל.
הלוואי שבתחומים בהם אותם בוגרים ובוגרות יעסקו החל מעתה כמנתחי התנהגות- הם ימצאו דרכים של חיזוק חיובי ושינוי על ידי חיזוקים, יותר ממה שהצלחנו אנו.
ושתי משימות נשארו פעורות אל מולם:
אחת היא- להגיע לדרגת מנתח התנהגות מוסמך. ואם לשפוט על פי הנסיון- בוגרי המסלול שלנו (וינגייט קודם וסמינר הקיבוצים עכשיו) לא עושים את זה, וחבל. וגם אנו לא מביאים אותם לכך, מסיבות שונות, וחבל. ואולי ישתפר הדבר משמעותית כשתהיה הבחינה בעברית, אולי בעוד שנתיים.
ושניה - היא לשים מאחוריהם את החוויה , עם רגעיה הטובים ועם ימיה וחודשיה , שבתותיה ולילותיה הקשים בלימוד- ולעבור להתרכז בהצלחת מימוש היכולת שרכשו לסייע לילדים ולהורים בתחומים שונים ורבים.
ורק חבל שאין לי כאן תמונה מאותו מפגש לצרף כאן בבלוג. לכשתגיע אשלים....
והיה כיף לקבל מהם משוב חיובי על חלקי במסלול. תודה!
קיץ טוב.
תודה רבה על הפוסט.
השבמחקאני חושב שכל מי שיכול ללמוד, כן גם אנשים עם אוטיזם צריכים להתקבל למכללות. כמובן שצריך לדעת לעזור להם על מנת שיוכלו להתקבל ולא בגלל אוטיזם קל שאנשים לא יתקבלו ללימודים.
אני אישית למדתי במכללת אורין שפלטר מכללה מובילה ללימודי מקצועית א ואיתי בקורסים היו אנשים עם אוטיזם קל שכן הצליחו לסיים את הלימודים, לפי מה שיצא לי לדבר עם החבר'ה זה נתן להם הרגשה שהם כמו כולם. הם היו מאוד מרוצים שהם מצאו מקום ללמוד בו.
אני גם חושב שאם יש למישהו אוטיזם קשה ולא יכול לשבת בכיתה וללמוד אז אין ברירה אלא לקבל את זה ולא לקבל אותו, אלא אם הוא מוכיח שהוא מצליח ללמוד בכיתה.