יום ראשון, 13 בפברואר 2011

שילוב

סרט דקומנטרי בערוץ אחד (Including Samuel.) אחד משלנו, לפי השמות. (הילדים סמואל ואיזיה (שמואל וישעיהו), ההורים בטסי ודן, משפחת חביב). סמואל הצעיר - ילד יפה עם שיתוק מוחין. מאבק ארוך, מרגש ונותן השראה, לשילובו כשווה במערכת החינוך הרגילה, על אף מגבלות גופניות קשות מאד. ועל כמה ילדים, בנים ובנות אחרים, בתסמונות דאון סנדרום, ואוטיזם, משולבים בכיתות רגילות.
על הערך המוסרי-חינוכי שבזה, על התרומה שבזה, על המחיר של זה, ועל קושי.
אני חסיד גדול של שילוב, וליוותי ילדים רבים אל השילוב. ורבים משולבים, מאז ולאורך שנים.
מודע מאד לזכות שיש לילדים להיות בין הילדים הרגילים. וגם לזכותם של הילדים הרגילים להיות משלבים.
אם זאת, הסרט התעלם מהצד האחר של הסוגיה.
על זכותם של הילדים שלא להיות משולבים. על זכותם להיות בין שווים באמת, ילדים כמותם. לא להיות תחת הדרישה הקשה מדי "כמו כולם", שלא לסבול את ההצקות, ההשפלות, חוסר ההצלחה. ויש גם כאלו למכביר.
אין למתוח את תהשילוב עד למקומות שהילד המשולב סובל, אינו שמח בשילוב, וגם אינו מתקדם בגינו.
רק השבוע קראתי צ'אט שקיבלתי מג., ילד משולב שכותב אלי. על ילד מילדי הכיתה שאמר לכל ילדי הכיתה שלא לדבר איתו, ולא לענות לו. כמה זה קשה לו.
אז אם ג. ירצה יום אחד להפסיק את השילוב- אני אחשוב שזו זכותו המלאה.
ולהורים שרוצים מלכתחילה לחסוך מסלול כזה- גם להם ישנה הזכות. לשקול את הסביר, התנאים, והיכולות- ולהעדיף, בצדק, חינוך מיוחד.

תגובה 1:

  1. אני מאוד מסכימה איתך
    לפעמים המחיר גבוהה מידי והנזק שלו על הילד גדול
    לא כל אחד חייב להשתלב, זה לא הופך אותו לפחות טוב...

    השבמחק