יום שישי, 25 במאי 2012

למידה מזדמנת

עוד משהו, רגע לפני שבת.
היה היום כנס קטן נוסף. גייל מקגיי, מארה"ב, גם היא מומחית לטיפול באוטיזם. הגיעה לארץ לבקשת משפחה, לקיים איתם סדנא, ונתנה הרצאה לכלל המעוניינים. ומה אפשר היה ללמוד?
שכן, כדאי מאד ללמד ילדים במצבים טבעיים ומזדמנים, וצריך לארגן כאלו באופן יזום, כדי שילדים ילמדו.
שאם מלמדים במצב טבעי , ההכללה מתרחשת מאליה, כי המצב הוא טבעי מלכתחילה.
שבשביל זה צריך לאתר מה ילדים באמת "רוצים", כי בלי שהם מאד רוצים דברים, ובלי שנתנה את קבלתם בעשיה כלשהי, תגובה כלשהי- אין למידה!
וכן, שילדים אוטיסטים לא מסתפקים ברצון של דברים פשוטים וקטנים- וצריך לאתר, ולהסכים לחזק אותם במחזקים "גדולים", או במעט מעט מן הטעים טעים, כדי שירצו עוד ועוד.
ואני חשבתי- כמו בשאר הדברים- זו רק הרחבה של הכללים הרגילים בחינוך ילדים בכלל- שבו אנחנו מצווים לנצל כל הזדמנות ללמידה. כרגע חזרתי מביקור בגן המשחקים עם הנכדים באחר צהריים של יום שישי. ערב שבת, ובגן גם סבא חרדי עם נכדיו, לבושים לקראת שבת. לא היתה כל בעיה ללמד את רימון להגיד שלום לשבי (אולי אלישבע?), (המטרה- גישור בין תרבויות, שלום גם לילדים לא מוכרים...) ולבקש פעמים רבות "למעלה" בשביל להגיע למרום המגלשה.....
הלוואי וזה היה כה קל גם עם ילדים "אחרים".....
שבת ושבוע טוב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה