הרקע לא קל, זה נכון. שני ילדים, לזוג נחמד, בהפרש גיל קטן. עד שהראשון אובחן אוטיזם- השיני כבר היה תינוק, וגם הוא אובחן....הם בערך בני 4, 5
אבל זה לא העניין. העניין הוא איך לא לתת לילדים להישאר תינוקות, רק בגלל שהם לא מתבגרים בכוחות עצמם.
אני נקראתי לסייע בתחום ה"גמילה". הרגלי שירותים....(כבר מזמן לא קוראים גמילה להפסקת יניקה בלבד...יש גמילה מחיתולים, וגמילה מבקבוק....). והמפתיע, עד עכשיו לא התחילה תכנית גמילה. יש חיתולים וזהו. עוד לא לוקחים לשירותים, עוד לא יושבים על אסלה.....(מקווה לשמוע מהם בהקדם שהדברים זזים....)
אבל מתברר שלא רק זה. הם עוד שותים מבקבוקים! כשניסו לחדול היה בכי והתנהגות קשה. מה זה קשה- רגשית להורים קשה....
והם במיטות תינוק עם גידרה!.
כלומר - זה דפוס.
וכמו שזה קורה לפעמים שהורים לא מקדמים עצמאות- כך במקרה כזה- זה יכול להגיע לשיאים- כי הילדים עצמם לא יודעים לרצות ולומר- "אני לבד!".
אז לכל ההורים, גם אלו המחנכים ילדים "עם צרכים מיוחדים" (אוטיזם, פיגור, תסמונות מיוחדות) המסר החשוב הוא:
אל תשאירו אותם קטנים! מגיל רך- צריך לדחוף לעצמאות, להתבגרות. להשליך יום אחד את המוצצים, את הבקבוקים, את החיתולים, את המיטות ההן, ולעזור לילדים , ברוח נכונה וטובה, במדורג או בחטף, לעבור לשלב הבא.
ואלו שאינם מפותחים דיים- אזי להיפך- עשו זאת ויתחילו להתפתח יותר.
שבת ושבוע טוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה