יום חמישי, 26 בינואר 2012

אפיגנטיקה

ABA טוען ,לכאורה, שהסביבה היא שקובעת את התנהגות האדם. טוב- זה צריך להכתב אחרת: על בסיס הנתונים הגנטיים המכתיבים יכולות ומגבלות- הסביבה משפיעה את השפעתה הניכרת. ולהשפעה זו יש חוקיות.
הפעם אני מתעכב מעט על התחום החדש במחקר הגנטי- שקיבל את הכינוי אפיגנטיקה (ראו נשיונל גאוגרפיק האחרון, על חקר תאומים, כולל אוטיסטים). מהמחקר המתרחב והולך בתחום זה מתברר שישנם מנגנונים שונים של קביעת התבטאות גנטית שלא מוכתבת סופית ב DNA , אלא בהתאם לשינויים קלים שמתרחשים בגנים במהלך התפתחות האדם, בהתאם למצבי עקה שונים. תנאי הריון, חמרים בסביבה ועוד, יוצרים שינויים בגנים, שקובעים מידת התבטאות הגן או חסימת התבטאותו.
כנראה שיש לתחום זה יכולת הסבר עצומה על תופעות שקודם לכן היו קשות להסבר, כיוון שלא היו תואמות מודל גנטי רגיל, וגם לא תנאי סביבה בלבד. זהו השילוב הנחקר בין סביבה וגנטיקה, או בשמו- אפיגנטיקה.
יתכן שזה ההסבר לכך שיש כיום יותר ויותר מקרים של אוטיזם. והמקרים שיש להם קישור גנטי (אחים במשפחה) בולטים. לא בגלל שיש הכרח גנטי לביטוי האוטיסטי אצל היחיד, אלא שתנאי סביבה יוצרים שינויים בגנים, ואילו אינם זהים בין יחיד ואחיו, הרגיל או התאום.
רבים שוברים את ראשם, הכיצד, על בסיס גנטי ללא דופי במשך דורות- מופעים ליקויים אוטיסטיים? אולי האפיגנטיקה תוכל לסייע בעתיד גם בטיפול. כרגע זה רק יכול לסייע בהבנה. וגם זה משהו גדול.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה