יום שישי, 7 בדצמבר 2012

לחנוכה משפחתי וחגיגי

השבוע הביאו לומדי/ות המסלול לניתוח התנהגות הצעותיהם לנושאים לעבודת הגמר.
שמחתי לשמוע לא מעט שבוחרות ליצור שינוי התנהגות במשפחה, עם ילדיהם שלהם, אפילו עם בן זוגן.
חשוב וטוב ללמוד ניתוח התנהגות לא רק בהקשר של בעיות התנהגות אצל אחרים, מחוץ לבית, עם אוכלוסיות מיוחדות או תלמידים מתקשים, אלא לללמוד להסתכל על היום יום שלנו, בבתינו ומשפחתנו באותן עיניים.
אחת הביאה מטרה: שביתי בת החמש תסדר את החדר שלה. מטרה כה חשובה! מיד הסכמתי ובלבד שתעביר לי את הפתרון, גם אצלנו יש שני חדרים כאלו הסובלים מאי סדר תהומי מרבית הימים.....הרבה אחרי גיל חמש.
אחרת רוצה להביא לבילוי זמן משותף משפחתי, כי אין כמעט פעילות בה כולם עסוקים יחד ומתקשרים יחד. וכן, זו מטרה נפלאה. כולנו נשמח אם יהיה לנו קצת יותר זמן בו כולם עושים משהו משותף. בואו נצא לטיולים, בואו נשחק מונופול כמו פעם? בואו נשב יחד ונפתור תשבצים בלי להדליק את הטלביזיה. כיום, גם ברגעי המשפחה, זה או זו דבוקים למכשיר החדיש שלהם ומצ'וטטים עם חבורתם בלי סוף. כמעט ולא נמצא את עצמנו עסוקים כמשפחה יחדיו, הורים וילדיהם,  בהכנת הארוחה כמבצע משותף. במבצע גינון בגינת הבית. וודאי לא בעבודה משותפת בשדה....
ויש מי שבחרה לשנות את התפריט של בן או בת, שאינם אוכלים מספיק פרות וירקות, או לא רוצים לאכול מהבשר שאמא מכינה.....את אלו לא קיבלתי. כי אמנם גם זו התנהגות מאד מטרידה הורים רבים מדי. אבל תפריט התזונה מושפע מדברים רבים ושונים כמו רגישויות תחושתיות לטעמים ריחות ומרקמים, וממה שיש בבית בשפע, ומה שאוכלים בחוץ, כך שלא נתנפל על משימות כאלו בשלב זה של הלימוד.
אבל הנה ראינו , הכל סביבנו התנהגות.
ונסיים בהתנהגות קבוצתית רבת שנים, נדליק נרות יחד ונשיר משירי החג. ובין האהובים עלי: "אנו נושאים לפידים....נס לא קרה לנו,פך שמן לא מצאנו, בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור!!!"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה