אימון גופני, פעילות מאומצת, כושר – היתה תמיד מרכיב חשוב בהתנהגות
האדם. יש לה שימושים חשובים בשמירת בריאותו של האדם, וגם בשמירת יכולותיו הפיסיות.
אמנם יכולות אלו לא באות בימינו לביטוי בולט בעבודות רבות שאינן דורשות כושר
גופני, אבל מי שחלש מתקשה בתפקידים רבים, ותסכימו איתי שאפילו לעלות הביתה כמה
קומות- דורש כושר. וישנו גם מרכיב התחרות החברתית- אצל אלו שרוצים להשיג אחרים
ולהגיע לפניהם....
אולי בגלל זה רואים הרבה מאד אנשים ונשים עסוקים בפעילות גופנית שכזו?
כנראה שהמוטיבציות מגוונות, וצריך לזכור שהפעילות עצמה משחררת חומרים (אנדורפינים
ועוד?) שגורמים להרגשה ממש טובה, כך שיש כאן גם חיזוק פנימי/פיסיולוגי להתנהגות
מאומצת זו. על שפת הים, כשאני צועד, יש רבים שרצים וצועדים אף הם. כשאנחנו ברכיבת
אופניים, יש קבוצות ובודדים רבים אחרים על אותם מסלולים, כבר השכם בבוקר, וגם כשקר
בחוץ! וכך היה גם היום, כשלא מעט מתנשפים ומתנשפות במעלה דרכי העפר מושכים למעלה, במעלה
הגבעות באזור רמות מנשה.
אבל מה אפשר לעשות עם כל האוטיסטים? לא רק הקטנים- אלא בעיקר המתבגרים
והבוגרים. איך מביאים גם אותם לפעילות כזו? אז זהו- שצריך! ואין לוותר לנו ולהם. ולחייב לעשות
תרגילים של כושר וכח, לרכב על אופניים במאמץ, לשחות בבריכה, ולהתאמן עם משקולות. ולהשתמש
בכל מרכיב מוטיבציה שאפשר- ובלבד שיעשו זאת. והמטפלים שלהם שרגילים ללוות וללמד-
אנא, יפעילו גם את עצמם ויאמנו אימוני כושר גבוה, ויתנשפו אף הם! זה בטוח יעלה
איכות חיים של המתנהג ושל הסובבים אותו!! וזה שווה מחקר- לבחון משתנים שונים
בהתנהגות של מתבגרים ובוגרים אוטיסטים- והקשר שלה למעורבותם בפעילות גופנית
מאומצת.
להתראות על האופניים.....או בצעדה....
ואת התמונה לא הצלחתי להעביר ולצרף.....פעם אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה