לקט

לקט- אותם פירות הנאספים לאחר ההקטיף והאסיף העיקרי. לקטים- אנשים שחיו ללא חקלאות אלא על איסוף מוצרי מזון מהטבע הפראי. לקט שכחה ופאה- אלו סוגי האסוף המקובלים בחקלאות של ימי אבותינו, שהיו משאירים לעניים ,
ואני- מלקט בתקופה מודרנית, שאריות שאחרי הקטיף במטעים שסביב זכרון יעקב.
ואיך אפשר להסביר התנהגות כזו? א. למדתי אותה בהיותי ילד במושב. גם ראיתי מודל כזה מהורי, וגם קיבלתי הוראות לביצוע. היינו משתדלים שלא ילך לאיבוד מזון שנשאר אחרי האסיף המסחרי. בוטנים שנשארו , קלחי תירס שנשכחו, פירות במטעים. ב. טעמם של פרות בשלים שאחרי האסיף טעים יותר מזה של הפרות הנקטפים לשוק, רגע לפני הבשלתם המלאה. ג. הם לא עולים לי בכסף אלא רק בזמן . ד. התענוג באיסופם, מלא הדלי רימונים, או אפרסמונים- אין כמותו. ה. האפשרות לחלק פרי לילדים ולחברים הוא מקור שמחה ותודה. ו. ומכמויות גדולות אפשר גם להכין ריבות וליקרים, גלידות ומיצים.
אז עם מערכת חיזוקים כזו לא פלא שההתנהגות משתמרת עשרות שנים.
גם השנה אספתי והנה הוכחות.
והמפליא- רב השדות והמטעים לא מקבלים את המצווה הזו- אף אחד לא בא ללקט, והשאריות הולכות לאיבוד..
ואת הטעם- קשה להעביר. דמיינו....