יום שבת, 22 במרץ 2014

משפחות והתערבויות

השנה קיבלתי עלי להעביר קורס (חדש לי) על התערבויות התנהגותיות במשפחה. והדגש הוא לא על התכנית עצמה אלא על המשפחה בה צריך להוביל שינוי. הסתכלות יותר "סוציאלית" על המקום בו נמצאת המשפחה בה מתנהלת תכנית שינוי.
זה כשלעצמו לא סיבה לכתוב בלוג
מה שמצאתי יפה לעניין זה הוא שכל שעור נפתח בכך שאחד/אחת מהלומדים מציגים את המשפחה שלהם ב2-3 דקות.
והנה, תחום שלרוב נשאר עלום ולא ידוע לכיתה גם אם כבר לומדים יחד שנה שניה- מקבל חשיפה ושיתוף.
והרי אין משפחה שאין בה משהו מיוחד.
נתתי דוגמת פתיחה על ההרכב המיוחד של משפחתנו, עם ילדים מנישואים שלי , ושלה,  ומשותפת וכו...
והתחילו לשתף והסיפורים מעניינים.
על משפחה שהכל בה רגיל עכשיו, אבל ההיסטוריה היא בקיבוץ ובלינה משפחתית, במצב בו למשפחה הגרעינית היו רק שעות מסוימות להתנהל בהן יחד, וכל השאר בקהילת הילדים.
על משפחה מרובת ילדים, שבה משיאים את הבת הבוגרת כאשר עדיין מניקים את הילד הצעיר, ובן ואחיינו הם החברים הקרובים בגיל...
על ילד שנולד אחרי שאביו נהרג בקרב.
על משפחה שעל אף קשיים גדולים בכניסה להריון זכתה להריונות טבעיים בסופו של דבר, ומגדלים שלושה בנים.
ונשמע עוד.....
והחשוב הוא לזכור שכל משפחה שבאים לסייע לה- יש לה את הסיפור שלה, המורכב לא פחות, וצריך להתחשב בו ובשאר הקשיים המרכיבים את הסיפור המשפחתי, ובמיוחד כשיש בה ילד "עם צרכים מיוחדים".
וכל יום אני פוגש יותר מאחת כזו. ואשתדל גם אני להתחשב....
שבוע טוב.
 

יום שבת, 15 בפברואר 2014

אשדוד ABA

הכנס השנתי של העמותה הישראלית לניתוח התנהגות התקיים באשדוד!
מתאים לנסוע חצי שעה דרומה מהמרכז עצמו וכבר לדבר כאילו יצאנו לפריפריה......
אבל לא פריפריה ולא "בטיח". ובכל זאת, על אף שכבר יש 7 מנתחות התנהגות במת"י אשדוד, הן עוסקות כולן במערכת החינוך, ומשפחות אשדודיות משוועות למנחי תכניות ביתיות- ואין!! כמעט כלום.
ואם אשדוד כך, מה באר שבע? עם 2 מהאזור? ונוסעים מרחוק כדי להגיע ולתת שם שרות!
ומה עם שאר האזורים? הרחוקים יחסית, כמו הגליל, מטבריה עד קרית שמונה, מנהריה עד צפת?
ואילת? שש בנות משם לומדות עכשיו ניתוח התנהגות ואולי יהיו שם מנתחות התנהגות ולא נצטרך לטוס להנחיה???
ואשקלון ובנותיה???
ויש מקום לפתוח עוד מקום הכשרה למורות, ובעלי מקצועות אחרים, שיהפכו למנתחי התנהגות.
ובעיקר לשלב ניתוח התנהגות מעשי בהכשרה להוראה. מיומנות ניווט כיתה צריכה להיות בסיס לכל מורה.
אז בשנה הבאה נפגש בצפון! עם יותר מנתחות/חי התנהגות!!


יום שישי, 7 בפברואר 2014



סיפורים רומנים.
לפני שנים לא מעטות, פנו אלי משפחות מרומניה, שאבוא להנחות אצלם טיפולי ABA בילדים אוטיסטים.
אחת לשנה או פעמיים נסעתי והעברתי סדנה של כמה ימים. מנהג נפוץ אצל מנתחי התנהגות חוצי גבולות.
בכך אין רבותא.....
אצל משפחה שאנו שומרים על קשרי יעוץ לאורך 6 שנים, עם הילד החמוד רוברט, יש צוות מאד ותיק. מעט תחלופות, אבל קבוצת תלמידי פסיכולוגיה מהאוניברסיטה התמידו לעבוד עם רוברט בנאמנות כל שנות לימודיהם והלאה.
המשפחה אינה עשירת אמצעים כלל, ובביתם הקטן היינו נפגשים בצפיפות מבורכת, ומנהלים סדנאות, עם תרגום מאנגלית שלי לרומנית שלהם.
לא אחת אמרתי להם- כשרק תרצו- בואו לישראל, יש לכם מקום לישון....
והנה לפני כמה חודשים שתים מהבנות אמרו- נבוא! ועכשיו יש כאן, אצלנו, מתארחים לסופשבוע ארוך, סלומיאה ובעלה, וכרמן בעצמה- מתארחים ויוצאים לימי מסע, לירושלים, ולנצרת.  היום קוראים לזה תיירי הספה- coach serfing
אבל כדי להראות שיש גם גורל מעבר למה שאנחנו מזמנים לנו- התברר דווקא השבוע שכך:
אמא של רוברט קיבלה את הטלפון שלי לפני שנים- מחברה שלה שעלתה לארץ מרומניה לישראל. עכשיו, כשבנה שלה כאן בארץ כבר כמעט בן חמש, אחרי שנים של קשיים מסויימים אך ללא סימנים בולטים- הוא אובחן על הרצף אף הוא!! וכשנפגש בקרוב תהיה זו באמת ידו של שר הגורל, שעשה סיבוב מכאן לרומניה וחזרה.
שבת שלום

יום רביעי, 15 בינואר 2014

ט"ו בשבט

ברכה לטו בשבט
אפשר כמובן לברך על פי האילן, ועל ראש השנה לנטיעות. כמאמר המשנה...
. "בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:."
וכמוזכר בתורה: כי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.

אני בוחר להוסיף משהו של "ניתוח התנהגות העצים"- או "אקו-ביהויוריזם".
  • שנדע להכין את הקרקע לכל שתילת תכנית (התנהגותית)- כמו שמכינים לשתילת עץ: לעדור ולתחח, לזבל ולהרטיב (אפילו בדמעות...). 
  • שנדע לטעת שתילים של תכניות, גרעינים של התנהגויות, כאלו שהזן שלהם טוב, וההרכבה משובחת, והפרות צפויים להיות משובחים אף הם.- התנהגויות נאותות, המכבדות את המתנהג ואת הסובבים אותו.
  • שנדע לחכות בסבלנות שתכניות יבשילו. כמו שמחכים לאילן שיצמח. כשאין סבלנות- אין לטעת!
  • שנדע לטפח במקצועיות, בזמן שהתכנית צומחת, כדי שהבוסתן לא יוזנח, והחורשה לא תעלה עשבים.
  • ושנזכה לראות פירות רבים לשתילות רבות ולתכניות לרוב- וכולם לטעם טוב ולריח טוב, ולשמחה לכל אוכליהם.


חג שמח!!

יום שבת, 4 בינואר 2014

2014

האם "שנה אזרחית" אומרת לנו משהו?
על פי הנכד שלי- כן! יש מקומות בארץ שבכיתות לומדים ילדים בני דתות שונות, ומקורות שונים. וראוי שלא תהיה אפליה אצלנו בישראל, כמו זו שחוו ילדי היהודים באירופה כשלמדו בבתי הספר הציבוריים.
אצלם בכיתה א',  בנצרת עילית, יש גם נוצרים ומוסלמים. כל השנה הם לומדים יחדיו את חגי ישראל, אבל לקראת ראש השנה האזרחית משתפים בשמחת החג את כל הכיתה- ואחת האמהות הביאה לכולם כובעי סנטה קלאוס....וכן, כל עולי ברית המועצות שבעיר חוגגים, כך שגם בכיתה זה מורגש.
אז גם אני מצטרף ושולח ברכה לכל מי שהיומן אצלו החליף ספרה, ומתרגל לרשום 4 במקום 3 על הצ'קים.....
ומברך על כל יוזמה חיובית בתחומים רבים ושונים שתתפוס תאוצה בשנה הזו.
נזכיר : כמה הצגות מתקיימות במקביל, על הורים וחינוך לילד אוטיסט (נראה אחת הערב). עסק של עבודה למוגבלים בפרוק מכשירי אלקטרוניקה שיזם אבא לילד אוטיסט קיבל פרס! אתר חדש ביוזמת הורים (tipolb( עלה לרשת!
ומקווה שיוזמות חדשות רבות ונוספות יצליחו בגדול.
ותפוצת ABA השנה תמשיך לנסוק.
וגשמים בעיתם והרבה!
מיכאל




יום שישי, 20 בדצמבר 2013

אנחנו ואוטיסטים עושים כושר

אימון גופני, פעילות מאומצת, כושר – היתה תמיד מרכיב חשוב בהתנהגות האדם. יש לה שימושים חשובים בשמירת בריאותו של האדם, וגם בשמירת יכולותיו הפיסיות. אמנם יכולות אלו לא באות בימינו לביטוי בולט בעבודות רבות שאינן דורשות כושר גופני, אבל מי שחלש מתקשה בתפקידים רבים, ותסכימו איתי שאפילו לעלות הביתה כמה קומות- דורש כושר. וישנו גם מרכיב התחרות החברתית- אצל אלו שרוצים להשיג אחרים ולהגיע לפניהם....
אולי בגלל זה רואים הרבה מאד אנשים ונשים עסוקים בפעילות גופנית שכזו? כנראה שהמוטיבציות מגוונות, וצריך לזכור שהפעילות עצמה משחררת חומרים (אנדורפינים ועוד?) שגורמים להרגשה ממש טובה, כך שיש כאן גם חיזוק פנימי/פיסיולוגי להתנהגות מאומצת זו. על שפת הים, כשאני צועד, יש רבים שרצים וצועדים אף הם. כשאנחנו ברכיבת אופניים, יש קבוצות ובודדים רבים אחרים על אותם מסלולים, כבר השכם בבוקר, וגם כשקר בחוץ! וכך היה גם היום, כשלא מעט מתנשפים ומתנשפות במעלה דרכי העפר מושכים למעלה, במעלה הגבעות באזור רמות מנשה.
אבל מה אפשר לעשות עם כל האוטיסטים? לא רק הקטנים- אלא בעיקר המתבגרים והבוגרים. איך מביאים גם אותם לפעילות כזו? אז זהו- שצריך! ואין לוותר לנו ולהם. ולחייב לעשות תרגילים של כושר וכח, לרכב על אופניים במאמץ, לשחות בבריכה, ולהתאמן עם משקולות. ולהשתמש בכל מרכיב מוטיבציה שאפשר- ובלבד שיעשו זאת. והמטפלים שלהם שרגילים ללוות וללמד- אנא, יפעילו גם את עצמם ויאמנו אימוני כושר גבוה, ויתנשפו אף הם! זה בטוח יעלה איכות חיים של המתנהג ושל הסובבים אותו!! וזה שווה מחקר- לבחון משתנים שונים בהתנהגות של מתבגרים ובוגרים אוטיסטים- והקשר שלה למעורבותם בפעילות גופנית מאומצת.

להתראות על האופניים.....או בצעדה....
ואת התמונה לא הצלחתי להעביר ולצרף.....פעם אחרת.

יום שבת, 30 בנובמבר 2013

לקט

לקט- אותם פירות הנאספים לאחר ההקטיף והאסיף העיקרי. לקטים- אנשים שחיו ללא חקלאות אלא על איסוף מוצרי מזון מהטבע הפראי. לקט שכחה ופאה- אלו סוגי האסוף המקובלים בחקלאות של ימי אבותינו, שהיו משאירים לעניים ,
ואני- מלקט בתקופה מודרנית, שאריות שאחרי הקטיף במטעים שסביב זכרון יעקב.
ואיך אפשר להסביר התנהגות כזו? א. למדתי אותה בהיותי ילד במושב. גם ראיתי מודל כזה מהורי, וגם קיבלתי הוראות לביצוע. היינו משתדלים שלא ילך לאיבוד מזון שנשאר אחרי האסיף המסחרי. בוטנים שנשארו , קלחי תירס שנשכחו, פירות במטעים. ב. טעמם של פרות בשלים שאחרי האסיף טעים יותר מזה של הפרות הנקטפים לשוק, רגע לפני הבשלתם המלאה. ג. הם לא עולים לי בכסף אלא רק בזמן . ד. התענוג באיסופם, מלא הדלי רימונים, או אפרסמונים- אין כמותו. ה. האפשרות לחלק פרי לילדים ולחברים הוא מקור שמחה ותודה. ו. ומכמויות גדולות אפשר גם להכין ריבות וליקרים, גלידות ומיצים.
אז עם מערכת חיזוקים כזו לא פלא שההתנהגות משתמרת עשרות שנים.
גם השנה אספתי והנה הוכחות.
והמפליא- רב השדות והמטעים לא מקבלים את המצווה הזו- אף אחד לא בא ללקט, והשאריות הולכות לאיבוד..
ואת הטעם- קשה להעביר. דמיינו....
Displaying 20131130_093153.jpgDisplaying 20131130_093054.jpg